איך להשתמש באלגוריתם של אינסטגרם כדי לעשות הסברה נכונה?

איך להשתמש באלגוריתם של אינסטגרם כדי לעשות הסברה נכונה?

כתיבה: רז סמולסקי עריכה: הגר רבט

הרשתות הן אחת הזירות המשפיעות ביותר על דעת הקהל העולמית והן גם המקום היחיד שבו כל אחד יכול לתרום למלחמת ההסברה – בין אם אתם אושיות רשת עם עשרות ומאות אלפי עוקבים או שיש לכם חשבון קטן ואנונימי.

כדי לעשות זאת בחכמה יש מספר כללי אצבע שכדאי ליישם: לרתום את האלגוריתם כדי להגדיל חשיפה ותפוצה של תכנים פרו-ישראלים, לעשות הסברה נכונה, ולהשתמש בכלים המוצעים ברשת כדי לדווח על תכנים פוגעניים

האלגוריתם הוא מעין ״סט כללים״ ייחודי לכל רשת שמכתיב למה נחשפים המשתמשים שלה, מה מקודם ומה נעלם, ולאילו קהלים החומר נחשף. המטרה שלכם כתומכי הסברה פרו-ישראלית או משפיענים היא לקדם תכנים חיוביים בעיקר בחו”ל, שם דעת הקהל בשבועות האחרונים הופכת יותר ויותר ביקורתית כלפי ישראל. אספנו כאן את את כל הכללים והטיפים השימושיים כדי לעשות הסברה מיטבית ב-Instagram:

1. כדאי לייצר כמה שיותר מעורבות (אינג’יימנט) עם פוסטים וסטוריז פרו-ישראלים: לייק, תגובה, שמירה של הסרטון (אפשר ליצור תיקייה ייעודית לסרטוני הסברה) וחשוב מאוד – לצפות בסרטון לכל אורכו עד הסוף. פעולות אלה מאותתות לאלגוריתם שמדובר בתוכן איכותי ומעניין וזה מגביר את החשיפה שלו. 

2. שתפו תוכן לפיד או לסטורי שלכם, רצוי עם קריאה לפעולה נוספת כמו כנסו לסרטון ותעשו לו לייק, תשתפו כדי שכל העולם יידע וכו’.

3. דיונים ותגובות יש לעשות רק בפוסטים פרו-ישראלים. לא לייצר שום מעורבות עם פוסטים פרו פלסטינים וכשנחשפים לסרטון כזה להפסיק את הצפיה בו כמה שיותר מהר. זאת משום שהאלגוריתם לא מזהה אם מדובר במעורבות חיובית או שלילית: כל מעורבות מפורשת על ידו כפופולריות וכדי להקטין את החשיפה של התוכן צריך להקטין את המעורבות עימו.

4. כדי להגיע לקהלים בחו”ל צריך להפיץ סרטונים באנגלית (או כל שפה זרה אחרת), ולא להשתמש בסרטונים עם סממנים בעברית, גם לא כתוביות, בכותרות, תרגום או תיאור הפוסט (קפשן). בהתאם, גם תגובות לפוסט או לסטורי צריכות להיות באנגלית (או בשפה הרלוונטית).

שפה לא מוכרת מרחיקה קהלים במהירות. דפדוף מהיר על הסרטון מאותת לאלגוריתם שהתוכן לא מעניין והוא יוריד את החשיפה שלו. בנוסף, העברית מאותתת לאלגוריתם שכדאי להפיץ את הסרטון בארץ ולא בחו”ל.

5. כדאי לתייג מיקום (לוקיישן) שהוא לא ישראל, אפשר ארצות הברית או צרפת, בהתאם לתוכן ולקהל היעד הרצוי והמתאים לסרטון. גם לתייג מיקום בעזה עוזר כי יש היום דרישה לתכנים מעזה. תיוג המקום הוא הדרך שלנו להגיד לאלגוריתם לאיזה קהל אנחנו פונים וככל שיש התאמה גבוהה יותר בין התוכן למיקום ולמה שאנשים רוצים לראות, כך תעלה החשיפה שלו. אם למשל יש תוכן הסברתי על אוניברסיטת הרווארד, אפשר לתייג אותה. 

6. דווחו על פוסטים אנטי ישראלים – ככל שיש יותר דיווחים כך סביר שהאלגוריתם יחליט שמדובר בתוכן בעייתי ויקטין את החשיפה שלו ושל החשבון ממנו הגיע. במסגרת המלחמה נבנו מספר כלים שמפיצים את הדיווחים לאינסטגרם בצורה אוטומטית ומהירה.

אם רוצים לשתף לעוקבים תוכן פוגעני לצורך דיווח יש לעשות את זה באמצעות צילום ומסך ולינק לחשבון או לתוכן ולא לשתף את התוכן הפוגעני כדי שלא להגביר את החשיפה שלו.

“האלגוריתם נוצר כדי לדמות רגשות ותחומי עניין באמצעות מעגל חברים, לייקים, תגובות ושיתופים. וככל שעוצמת המעורבות גבוה יותר והדו-שיח חזק יותר בפוסט, הסיכוי שהאלגוריתם יחשוף אותו לקהלים רחבים יותר, גדל” מסביר גל לביא, מומחה לרשתות חברתיות ובעלים של חברה לניהול מותגים בעולם הדיגיטלי והדרכה לאנשי תוכן ודיגיטל.